טיפולי תרומת ביצית מיועדים לנשים הסובלות מאחת מהבעיות הבאות: הביציות שלהן אינן תקינות, נשים הסובלות מאי ספיקה שחלתית מוקדמת, נשים הנושאות מחלות גנטיות מסוימות או גיל מתקדם להיריון.
תרומת ביצית מיועדת לנשים בגיל מתקדם לרבייה טבעית, כאשר האיכות הגנטית של הביציות ירודה ואינה מאפשרת הריון. במרבית המקרים מדובר בנשים בנות 40-42 שנה ויותר אשר חלה אצלן ירידה בתפקוד השחלתי עם הגיל ולכן אינן מצליחות יותר להרות אפילו בעזרת טיפולי הפריה חוץ גופית. לעתים תופעה דומה קיימת בנשים צעירות, כאשר שחלותיהן אינן מכילות ביציות מסיבות שונות או שהשחלות חדלו לתפקד בשלב מוקדם של חייהן. כמו אצל נשים עם תסמונת טרנר אשר סובלות מלידה בה מחוסר אחד משני כרומוזומי המין מסוג X, אצל נשים אלה בדרך כלל השחלות לא מתפקדות כלל. נשאיות פגם גנטי (שאותר בסקר או בדיקה גנטית), מיועדות בפגמים ספציפים להחלפת ביציותיהן בביציות מתרומה.
של מי הילד הזה?
ביצית וזרע מעבירים לעובר עתידי זוג אחד (23 כרומוזומים) משני זוגות הכרומוזומים של ההורים וכך נוצר השלד הגנטי של הילד העתידי( 46 כרומוזומים). החל מרגע השרשת העובר ברחם (יום 5 לאחר ההפרייה), האם הנושאת את ההיריון מעצבת ומייצבת את הביטוי הגנטי של העתיד להוולד. אם נדמה גן בודד למפסק דימר (כזה שמגביר או מנמיך את עצמת האור) אז לעובר שהרגע נוצר יש 180,000 דימרים . במהלך תשעה חודשי ההיריון ,האם הנושאת את העובר תווסת ביטויים של כל הגנים בתהליך המכונה השפעה אפי גנטית. כשמדובר בתרומת ביצית (להבדיל מתרומת זרע) האפיגנטיקה של האם אחראית על רוב התכונות של הילוד ודווקא לא תורמת הביציות. הטיפול בעיקרון מתבסס על החלפת הביצית הלא תקינה או הלא קיימת בביציות שיתקבלו מנשים צעירות, ואשר יופרו עם זרע בן הזוג בתהליך של הפריה חוץ גופית. העוברים המתקבלים יושתלו לרחם המטופל אשר עבר קודם לכן הכנה מקדימה ע"י הורמונים מלאכותיים.
תרומת ביציות – בארץ או בחו"ל?
לאחרונה עבר חוק תרומת ביצית בישראל, אך בצורתו הנוכחית אינו ניתן לישום, לכן המחסור בביציות מתורמת נותר בעינו. לפיכך, אצל נשים שזקוקות לתרומת ביצית נוצר ביקוש העולה בהרבה על ההיצע. בשל המחסור החמור בתורמות ביצית בישראל, מתבסס טיפול זה על תרומת ביצית בחו"ל, במדינות בהן החוק מאפשר לאישה שאינה בטיפול הפריה חוץ גופית לתרום ביציות בצורה מבוקרת אך אנונימית
בחירת תורמות הביציות והטיפול בהן
התורמות עוברות מיון קפדני בו נבחנים בריאותן הכללית וההיסטוריה הגנטית-משפחתית של התורמת. כמו כן ,התורמות עוברות סדרת בדיקות אשר יבטיחו שאינה נושאת מחלות מדבקות כגון: AIDS , צהבת זיהומית ועוד (סדרת הבדיקות מוכתבת ע"י החוק הישראלי והנחיות FDA, CE היות והמרכזים שאיתם המרכז הרפואי לפוריות משתף פעולה, עומדים בדרישות אלה).
שאיבת ביציות של התורמת והפרייתן נעשית בדרך דומה למתואר בפרק "הפריה חוץ גופית". לאחר שאיבתן של הביציות מתבצעת ההפריה ע"י זרע בן הזוג (או זרע תורם מבנק הזרע בישראל או בחו"ל, במידה ומדובר באם עתידית חד הורית או הזוג זקוק גם לתרומת זרע). יש לציין שתורמת אחת עשויה לתרום ביציות ליותר מנתרמת אחת. הפריית הביציות בזרעים שונים תגרום ליצירת עוברים שונים מבחינה גנטית שיושתלו ברחמים שונים (סביבה גנטית שונה לאורך ההיריון כך שאין חשש שיולדו אחים! על העוברים הנוצרים ניתן לבצע בדיקה גנטית טרום השרשה . השתלת עובר בדוק גנטית ותקין מכפיל את סיכויי השרשתו ומאפשר גם את קביעת מין הילוד (אם רוצים בכך).
הכנת רחם הנתרמת להשתלת העוברים
במידה ואין פעילות הורמונאלית בשחלות (לאחר גיל המעבר אין שחלות או במצב של תסמונת טרנר) , מכינים את רירית הרחם ע"י תכשירי אסטרוגן (כדורים) ופרוגסטרון (פתילות נרתיקיות ופרוגסטרון בזריקה), תוך ניתור רמות ההורמונים בדם והתפתחות רירית הרחם ע"י סריקה על קולית של האגן הקטן.
שלב השתלת העוברים
לצורך השתלת העוברים לרחם יש צורך לטוס לקליניקה בחו"ל, בה התבצעה תרומת ביצית וההפריה. הנסיעה לשם וחזרה, ביחד עם מטופלות נוספות מתבצעת בליווי רופא של המרכז אשר גם יבצע את ההשתלה.
ההשתלה נעשית ביום החמישי לאחר שאיבת הביציות וביצוע ההפריה. משתילים ברחם 1-2 מתוך העוברים שנוצרו על ידי תרומת ביצית. השתלת העוברים מתבצעת בעזרת צינורית פלסטיק דקיקה (קטטר) דרך צוואר הרחם ישירות לתוך חלל הרחם. פעולה זו מתבצעת בחדר ניתוח ללא הרדמה ואינה כרוכה בכאב. בהמשך בארץ, מנוטרת רמת ההורמונים וניתנות הנחיות לשינוי טיפול לפי הצורך.
- כל סידורי הטיסה, כרטיסי טיסה, מיסים, העברות, לינה בבית מלון עם אירוח מלא, מוסדרות ע"י צוות המרכז וכלולות במחיר הטיפול.
